חשיבות המגנזיום לגוף

חשיבות המגנזיום לגוף

    המגנזיום הוא המינרל החשוב ביותר בגוף.הוא מעורב ומסייע באופן ישיר בלמעלה מ-300 תהליכים בגוף האדם. למעלה ממחצית מכמות המגנזיום בגוף נמצאת בעצמות, ולכן המגנזיום חשוב אפילו יותר מסידן ומברזל. מחקרים רבים הוכיחו שלמרבית בני האדם חסר מגנזיום בגוף. ללא צריכה מספקת של מגנזיום, הגוף לא מייצר מספיק מגנזיום. המגנזיום מעורב בתהליכים של חילוף חומרים בתאים הדורשים אנרגיה. לכן, חסר במגנזיום, תת-מגנזמיה (Hypomagnesemia) - גורם לדעיכה של תהליכים אנרגטיים בגוף.


    מקורות המגנזיום נמצאים במים ובתזונה, ובעבר האדם היה מקבל ללא כל מאמץ כמות יומית  נאותה של מגנזיום, באמצעות תזונה מאוזנת ושתייה של מים טבעיים. 
    כיום צריכת המגנזיום במערב ירדה למחצית מהצריכה הממוצעת שהיתה קיימת לפני 100 שנים והיא בירידה מתמדת. הסיבות העיקריות לחומר במגנזיום הן שתיה של מים מותפלים דלים במגנזיום וצריכה של מזון מעובד.
    המחקרים מוכיחים שמרבית האוכלוסיה בעולם המערבי סובלת ממחסור במגנזיום בגוף, והעובדה היא שמרבית האוכלוסיה מזניחה את הנושא, וההזנחה עלולה להזיק ולגרום למחלות מטבוליות ולבעיות בריאות מרחיקות לכת. 
    השפעה של חוסר במגנזיום נמצאה קשורה להעלאה משמעותית של הסיכון לתמותה ממחלות לב. 

    מהם המקורות העיקריים למגנזיום במזון?

    המקורות העיקריים למגנזיום ממזון הם ירקות, בעיקר ירקות עליים ירוקים, קטניות, אגוזים, זרעים, דגנים מלאים ומוצריהם (למשל לחם מקמח מלא).

    מזונות אלה הם חלק מתזונה בריאה מגוונת ומאוזנת המומלצת במסגרת פירמידת המזון בישראל.

    מגנזיום במים

    מי הברז בישראל מכילים מגנזיום בריכוזים שונים המשתנים מאיזור לאיזור ומישוב לישוב ובהתאם לסוג המים המסופק. מים "קשים"  הם עשירים במינרלים. סוג זה של מים נעשה נדיר יותר ויותר עקב מעבר של מדינת ישראל לאספקת מים מותפלים לתושביה. מים קשים מכילים יותר מגנזיום מאשר מים מותפלים.
    מי השתיה מהווים מקור חשוב ביותר לאספקה של מגנזיום לגוף. בישראל מי השתיה מהווים בסביבות 20 אחוזים ממקורות המגנזיום המספוקים לגוף ועל כן מחסור של מגנזיום במי השתיה לאורך שנים עלול לגרום לירידה משמעותית של תכולת המגנזיום בגוף, ועל כן, במקביל, גם לעלייה ברמת התחלואה והתמותה ממחלות הנגרמות מתת – מגנזמיה (מחסור במינרל המגנזיום).

    מחקרים מדעיים מוכיחים ללא כל ספק כי שתייה של מים דלים או מים דלים במגנזיום עלולה להביא לסכנה בריאותית של ממש ולעלייה בתחלואה ובתמותה ממחלות לב וכלי דם.

    איך מאבחנים מחסור במגנזיום?

    אפשר לגלות מחסור בויטמינים ובמינרלים שונים באמצעות בדיקות דם. לא כך הוא הדבר לגבי מגנזיום.
    אי אפשר לאבחן מחסור של מגנזיום באמצעות בדיקות דם. 
    זאת עוד- גם אם בבדיקות הדם נמצא ערך תקין של מגנזיום, זה לא מעיד שאין מחסור במגנזיום. 
    גילוי מחסור במגנזיום הוא לפי ניתוח של תופעות הלוואי שנגרמות כתוצאה ממחסור במגנזיום.
    קיימות אוכלוסיות מסוימות שניתן לדעת בבירור שהן מועדות למחסור במגנזיום, כמו קשישים שאצלם ספיגת המגנזיום לוקה בחסר, ספורטאים שמפרישים מגנזיום באופן מוגבר בזיעה בעת מאמץ גופני, חולי סכרת שאצלם קיימת הפרשה מוגברת של מגנזיום בשתן. כמו כן חולי לב הנוטלים טיפול תרופי משתן ונשים בהריון.
    חשוב לשמור בהריון על רמת מגנזיום נאותה בגוף. הוא מפחית את הסיכון ללידה מוקדמת, יעיל בהתכווצויות השרירים הליליות מפחית סיכון למומים שונים, מפחית סיכון ללידה מוקדמת באמצעות שמירה על שרירי הרחם במצב רפוי.

    אם אתם סובלים מחלק מהתופעות הבאות, ייתכן ואתם סובלים ממחסור במגנזיום
    * נדודי שינה
    * עייפות מוגברת
    * קשיי ריכוז
    * חרדה ודיכאון
    * אסטמה
    * עצירות
    * מיגרנה
    * שרירים תפוסים
    * כושר גופני ירוד

    מה קורה כשיש מחסור חמור במגנזיום?מחסור במגנזיום גורם לירידה בחילוף החומרים בתאי הגוף, מה שמשליך על מספר תפקודים חשובים:

    * ירידה באיזון תפקוד הלב, אוטם שריר הלב (התקף לב). הפרעות בקצב הלב
    * עלייה בלחץ דם
    * ירידה במסת העצם המובילה למחלת אוסטאופורוזיס.
    * הפרת האיזון של הסוכר בדם והתפתחות של טרום סכרת, התפתחות סוכרת מסוג 2
    * עלייה ברמת השומנים בדם
    * התכווציות שרירים – פגיעה בבבקרה ובוויסות של הרפיית השרירים ובמניעת כיווצי שרירים בלתי רצוניים (cramps).
    * סיכון להתפתחות טרשת עורקים
    * נטייה מוגברת להתקפי אפילפסיה
    * ירידה במסת העצם המובילה למחלת אוסטאופורוזיס

    סגירת תפריט
    ×

    עגלת קניות

    דילוג לתוכן